אורים ותומים, תומים · סימן כ״ח, ח׳

שיכול לומר אמת העדתי יש לי קצת ספק אם ישראל יש לו על גוי שט"ח ועד אחד מעיד שפרוע הוא ובדיניהם שע"א נאמן הפסיד ישראל שטרו והעיד הוא בערכאות אם חייב נידוי דיטעון אמת העדתי בשלמא בגוי הרוצה להוציא ממון מישראל בזו אף דצועק האמת אתי חייב נידוי דבלא"ה הפקעת הלואתו מותר וא"כ איתרע חזקתו על כל פנים שלא היה לו להעיד ולכך כשישראל צועק שקר העיד מנדין אותו שהרי על כל פנים עשה שלא כהוגן ואיתרע חזקתו אבל בזה שבא ישראל להוציא מיד גוי ואם האמת כדברי העד הרי זה גזל גמור וקיי"ל גזל גוי אסור ויפה עשה שהעיד וא"כ איך נשמת אותו הוא צועק האמת אתי ועשיתי להציל חבירי מאיסור גזל ואיסור של תורה. ומה שהביאני לכלל ספק הזה הוא דקשי' לי במ"ש התו' בגמ' אבל תרי הא הפקעת הלואתו מותר וע"ש וקשה מה קושיא דלמא לא איירי בכה"ג דיש בו הפקעת הלואה ול"ל דקושי' התו' למה קאמר הגמרא אבל תרי לא הא אף בתרי יש במציאות לנדות אותן אם הגוי בא להוציא דהוי הפקעת הלואתו דא"כ עדיין לא נתיישב קושיא זו דאף דנימא כתי' התו' על הפקעת הלואתו עדיין יש אופני' טובי במקום דגם שנים אסורים להעיד וכמ"ש שיעידו שהודה ובד"י יכול לטעון טענת השטאה והשבעה או שראו הלואה ובד"י יכול לטעון פרעתי ומכ"ש לענין הפקעת הלואתו די"ל דגמ' קמ"ל אפילו במקום שיש גזל גוי מ"מ מנדין להע"א אם העיד אלא מזו נראה דס"ל לתו' דבכה"ג באמת אף לעד אחד שטוען אמת העדתי ולפרוש חברי מגזל נתכוונתי לא מנדין אותו וע"כ דמיירי בהפקעת הלוואתו ויפה הקשו התו' ז"ל וזו שהביאני לכלל ספק זה וצ"ע: