אבל המביא עדים לפטור כו' דין זה הביא הב"י בשם הר"ן וכתב עליו הד"מ וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' אלף כ"א דהמחזיק בקרקע ומביא עדים על חזקתו מקבלין אותו אעפ"י שאין המערער לפנינו עכ"ל ולפ"ז צ"ל דאף דיש לו למערער חזקת אבות מ"מ הואיל והוא המחזיק ג"ש הוי המערער התובע והוא המחזיק הנתבע ולפ"ז לא הבנתי מ"ש רמ"א סעיף ט"ז בהגה ראיה מהא דלקמן סי' ק"ס דמקבלין עדות כשיש לחוש שיפסיד העדות דהא התם הוא מוחזק דאכל ג"ש ע"י שוכרי' ומהדין גובין שלא בפני המערער וצ"ל דהרמ"א בהגה חזר בו ממ"ש בד"מ וטעמו של רשב"א הוא משום דהוי כעדי' רדופי' לילך למד"ה כמ"ש הרשב"א להדיא בתשובה אבל לעולם כיון שיש למערער חזקת אבות הוא הנתבע ואין מקבלין עדות וכן הנכון:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ח, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.