אל יהי' פלוני ברוך אינו לוקה היינו דקיי"ל כר"מ דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן ויש להבין לפי מ"ש רש"י שם דגי' דאיפוך דר"מ פוטר כי ל"ל ר"מ בממון אבל באיסורא אית ליה ופירש"י בשבועת עדות הוי איסורא דאית ביה ממון כמו סוטה וזהו בעדות אבל סתם המקלל חבירו לית ביה ממון כלל והרי זו איסור ומכ"ש מקלל לדיין והל"ל למימר מכלל לאו אתה שומע הן וצ"ל דס"ל לרמב"ם דלא כתי' רש"י רק כתי' תו' דבאיסור חמור ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן אבל לא באיסור דבמלקות דהוי איסורא קל כמ"ש התו' ולפ"ז בקלל אביו ואמו אפילו מכלל הן אתה שומע לאו דהא התם יש בו איסור מיתה וצריך עיון דה"ל לרמב"ם בהלכות ממרים לבאר דבהו אפילו אל יברכך יש בהו מיתה ול"ל מה בכך דאיסור חמור בקללת אביו מ"מ הא לדעת הרמב"ם נפיק קללת אב באזהרה מן מקלל חרש ואין לנו להוסיף באזהרה כמו גבי חרש גופי' דהוא איסור קל ולא אמרינן ביה מכלל לאו כו' ה"ה אביו נמי דא"כ אף לאחר מיתה של אביו אין כאן אזהרה דחרש לאחר מיתה פטור ובאביו ואמו חייב:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.