ולהעיד שזה חייב הסמ"ע הביא בשם ר"ש גאון דהיינו שיש ב"ד שאינו לוקח שוחד ואז מותרים לילך ולהעיד ותמה הסמ"ע בס"ק ט' למה סתם מור"ם כאן ולא כתב דבעינן שלא יהיו לוקחי שוחד ע"ש ובכה"ג הביא בשם מריב"ל צריך לעיין מה איכפת לן דלהוי מקבלי שוחדא עכ"ל ע"ש ונר' בקושי' הכה"ג דהא אמרינן בגמ' וכן לקמן בסי' כ"ח במקום שהם מוציאין עפ"י ע"א אסור להעיד בפני גוים שגורם שהם מוציאין ממון שלא כדין ואם כן אף בזו אם הם מקבלים שוחד המה יעוותו משפט ואם הם יעידו שחייב מנה המה יפריזו על המדה לומר שחייב קנס וישלם הוצאות לרוב אשר לא כדת והמה גורמים להוציא ממון שלא כדין כמו ע"א המעיד בפני גוים והדבר מבואר בתשובת ר"ש גאון דהביא ראי' מהך בר ישראל דידע סהדות' וכן הדברים שכתבתי דמדמה להדדי. ולכן נראה גם בתמיהת הסמ"ע ליישב דודאי אם נודע לנו בבירור שהם מקבלים שוחד פשיטא דאינם בחזקת דיינים של מלך והם גזלנים ומי ילך לפניהם למסור ישראל בידם כתוא מכמור. רק כל דברי הגאון הוא דצריך לידע דלא מקבלי שוחדא אבל בסתם אסור ונראה דדעת הגאון כדעת רי"ף לקמן בסי' ס"ח דצריך להיות נודע לנו דלא מקבלי שוחדא אבל בסתם הם בחזקת לוקחי שוחד ולכך אף פה מצריך שנדע דלא מקבלי שוחד אבל לדעת הרא"ש שם סי' ס"ח דסתמא אינם בחזקת מקבלי שוחד אף כאן כ"כ דלא ידעינן בבירור דמקבלי שוחד מותרים להעיד. ולכך הרמ"א דסבירא ליה לקמן סי' ס"ח כהרא"ש השמיט כאן דעת הגאון ואם ברור שמקבלים שוחד פשיטא וא"צ להודיענו כמ"ש דבזה לא דיבר הגאון דפשיטא דמי יעיד לפני חמסנים מעקלי משפט והדין וא"ש:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
