ע"פ החרם כתב הע"ש ה"ה אם צריכים ליתן קנס והש"ך בס"ק ל"ג השיג דקנס לא מיקרי אונס כדלקמן סי' שפ"ח ולא הדמיון עולה יפה דשם דאיירי במסור דמרשיע לעשות וודאי אין לו התנצלות בשביל אונס ממון דכל הון בוז יבוז לו מבלי לעשות רע ולכך אינו פטור כי אם באונס נפשות אבל כאן לשפוט בין איש לרעהו וכי מחויב ליתן קנס ולהוזיל מכיסו כדי לחשוך עצמו מהדין דבר זה לא שמענו וא"כ כל פעם ופעם יתן קנס לא יספיק לו הונו ולכן היטב אשר דיבר הע"ש וכן הסכים הגאון מהר"י תאומים בקונטרסו:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.