כל דיין שדן וכו' עיין מ"ש באורים דעת הרי"ף והרז"ה והכרעת הש"ך ונראה אפילו למ"ש הרז"ה ואם כפאו לבע"ד ובע"כ נו"נ בשלו דחייב מתורת גזלן אין הפירוש דהדיין נו"נ ביד רק דע"י כפיה הוצרך הבע"ד שלא ברצונו לישא וליתן ביד הרי זה גזלן דסוף כל סוף היה אנוס ע"פ דיבור הדיין ומה ה"ל למיעבד. ובהכי ניחא במה דכתב לבסוף דבכל הני אין חילוק בין נו"נ ביד ללא נו"נ ולכאורה הא יש הבדל גדול דבזה חייב הדיין ההדיוט לשלם ובזה לא חייב לשלם א"ו דבכפי' א"צ לנו"נ של דיין ובלי כפי' אפילו נו"נ ביד פטור ולכך אין הבדל ופשוט ונכון מבלי להרבות במחלוקת והרב מהר"י כתב דהרז"ה במ"ש נו"נ ביד לאו דווקא ואורחא דמלתא נקט ואינו כי הפי' כמ"ש דהבע"ד נו"נ ביד מחמת כפי' הדיין:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.