בידו פס"ד עיין אורים מ"ש בשם הש"ך בפס"ד שלא נזכר שם בע"ד כלל רק שדה פלוני שלך והלה טוען שלי היה הפסק ונפל ואתה מצאתו ודפסק הש"ך דאם אין הלה שפס"ד בידו מוחזק בחפץ ההוא שאינו מועיל נאמנות הדיין יותר מע"א. ואני תמה למה לא יזכה זה שהפס"ד בידו דהא נכתב לכ"ע בשעה שלא נסתלקו ואי דחבירו טוען שלי היה וממני נפל הא קי"ל לנפילה לא חיישינן אפילו לנפילה דרבים כמבואר בסוף גט פשוט ובשני יב"ש יש טעם אחר שם דכותבין שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו או כמ"ש הרשב"ם שם פרעתי והחזרתי לך השטר ועיין לקמן סי' מ"ט ע"ש בזה באריכות אבל לנפילה אפילו נפילה דרבים לא חיישינן ולכך ברור אם הפס"ד בידו דזוכה דבידו מה בעי הא לנפילה לא חיישינן:
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.