אורים ותומים, תומים · סימן כ״ב, ז׳

הריני משלם כתב הסמ"ע הא אמר סתם איני נשבע יכול ליישב דבריו ולומר רצוני להפכה והקשה הב"ח הא אמרינן בגמרא איני נשבע פוטרין אותו אעפ"י דלא הזכיר התשלומין ולכך פסק דלא כמהרי"ך. והש"ך כתב בס"ק טו"ב דאין דבריו מובנים דהא בגמרא איירי בשבועה דאוריית' ואינו בכלל היפוך עכ"ל ומשום הא לא אריא דהא הך נשנה בברייתא אמר איני נשבע פוטרין אותו וא"כ קשה מהך ברייתא למר בר אשי דאמר אף בדאורייתא מהפכין איך קתני בברייתא דפוטרין אותו וא"כ יפה הקשה הב"ח. ומ"מ לדינא נראה כהסמ"ע דכיון דבלא"ה רבו החולקים על רש"י וסבירא להו אף באמר הריני משלם להדיא יש בו מהחזרה כ"ז דלא נשבע וא"כ אף דקי"ל כרש"י מ"מ במקום דיכול ליישב דבריו ודאי דיכול המוחזק לומר קים לי וא"צ לשלם בלתי שישבע שכנגדו. וכתב הסמ"ע ומהרש"ל והב"ח ומהר"ם דיש לדקדק מטור דאם אמר הריני נשבע ויצא מב"ד שוב א"י להפכה. והש"ך כתב דאין דקדוק שלהם ברור בטור וכן המנהג בקהלות ישראל להפך אחר כך ואמת אתו דכך ראיתי ג"כ מורים בב"ד שבישראל אבל מ"מ אפשר דקדוקם בטור אמת כי הטור כתב זה לשיטת האומרים דאף דמחוסר מעשה מכל מקום מיקרי ג"ד אבל לפי שיטת הש"ע דבעי באמר לי דור לי בחיי ראשך דוקא נשבע וסבירא ליה קודם שנשבע לא מיקרי ג"ד וא"כ אף באמר הריני נשבע הרי תלוי במעשה וכ"ז שלא נשבע עדיין אינו ג"ד ויכול לחזור ואף להפוך יכול וכמ"ש הב"ח להדיא ע"ש ועכ"פ הדין ומנהגן של ב"ד בישראל נכון: