אורים ותומים, תומים · סימן י״ח, א׳

י"א דטוב לכתחילה כו' וכתב הסמ"ע כמו שכתב' באורים דבד"מ לא חששו כולי האי. ונראה טעמו של דבר הואיל וד"ת חד כשר בד"מ ואם כן מה בכך דיכבוש דבריו מפני גדול ולא יאמרו דעתם הנראה הלא גדול לבד יכול לדון וד"ת כשר משא"כ בד"נ דצריך מנין ואם המה יכבשו דעתם אין כאן מנין דני'. וזהו אשר מוכח מדברי תו' סנהדרין דף י"ט ד"ה אבל מלכי ב"ד דכתבו הא דאין מושיבין מלך בסנהדרין היינו בד"נ דבהא שייך לא תענה כו' אבל לא בד"מ. וקשה א"כ מה פריך דף י"ח ע"ב והא אין מושיבין מלך בסנהדרין הא בד"מ לא שייך זה ושם איירי בד"מ כמ"ש התו' ד"ה מעיד כו' ומן מלך לא דן לא פריך כמ"ש התו' ד"ה והא אין וכו'. וצ"ע לכאורה אבל לפי מ"ש ניחא דהתו' כתבו דלכך לא שייך מלך לא דן דלבדו אין דן אבל בצירוף אחרים דן וא"כ כיון דאין מושיבין מלך בסנהדרין דהם לא יחלקו עליו א"כ הרי דעתו לבד דדעות שלהם כמאן דליתא דהם אין חולקים על המלך וא"כ חזר דינו לדון לבד והוא בכלל מלך לא דן דשייך בי' התקוששו וקושית הגמרא שפיר משא"כ במלכי ב"ד דיכולים לדון לבדו שפיר אמרינן דלא שייך אין מושיבין מלך משום לא תענה על ריב בד"מ דהוא דן לבדו ודוק ולכאורה קשה לפ"ז מה פריך בפ' אחד"מ כו' אמר רב אנא הוי במניינ' דבי רבי ובדידי אתחיל ופריך הא תנן ד"מ מתחילין מגדול ומשני שאני מנינים דבי רבי דכולהו מנינים מהצד מתחילין עכ"ל ולדברי הנ"י ורמ"א מה קושיא הא אף בד"מ יש להתחיל מהצד. ולכן נראה וודאי לפרקי' להתחיל בד"מ מהצד אסור כי הוא זילותא לגדולים היושבים במנין אבל אם תמיד מתחילים מהצד ליכא זילותא לגדולים אשר שם כי הלא תמיד כך דרכם ולכך המקשן דלא ס"ל דתמיד היה רבי מתחיל מן הצד שפיר הקשה והתרצן השיב שאני מנינים דבי רבי דכולהו מנינים והיה דבר זה תמיד ולא שייך בי' זילותא וגם הנ"י כיוון לזה ולכך כתב אף בד"מ טוב הדבר להתחיל לעולם מן הקטן הרי דכתב לעולם ולא מן הפרקים דאם מתחיל לעולם לית לן ביה כתי' הגמ' ולכן הרמ"א שהשמיט לעולם יש כאן פקפוק ומ"מ ברור דגם לזה נתכון שיהיה לעולם מתחיל מהקטן: