שיש בו זיוף כו' הסמ"ע בס"ק ט"ז האריך כי הרא"ש חולק על הרשב"א וסבירא ליה דלאו דוקא שטוען שיש בו זיוף אלא הוא הדין בטוען שיש לו שאר טענות גם כן יש לו ליתן הטפסה לשיטת הרא"ש. ולא הבנתי לו יהיה כן כדבריו מכל מקום מה החרדה אם המחבר ישית ידו להכריע בין רשב"א ורא"ש דמחולקים בדין זה ולפסוק דבטוען מזויף הנכון כרא"ש אבל זולת זה הנכון כרשב"א. אבל באמת לאו דוקא שטוען ברור שיש בו זיוף רק טוען ליתן לו שטר אולי ימצאו בו זיוף או גרר וכדומה ובזו כתב הרא"ש ליתן לו הטפסה אבל אם מודה שהשטר כשר מבלי פקפוק ולית בי' גמגום כלל בעצם השטר רק מבקש העתקה לטעון עליו שיש בו תנאי ואינו כדין התנאי או נעשה כאסמכת' ואונם וכהנה יתר טענות היינו הך דאין נותנים לו טענות חבירו משום דיחפש בתחבולות לטעון על חבירו בדברי מרמה ומאי שאני על טענות ומ"ש על שטר גם בזה כל מגמתו לבוא עליו בטענת דברים ומודה הרא"ש ויפה כתב הש"ע וברור:
אורים ותומים, תומים · סימן ט״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.