אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ט, ט״ו

בין שמינהו ב"ד וכו' המ"מ כתב דבפרק המפקיד מתבאר דמינהו ב"ד אין לו חזקה ואפילו הגדיל הקטן ועיין לח"מ שעמד בזה דברור דנתכוון במה שאמרו ש"מ מדר"ה אין מחזיקין בנכסי קטן אפילו הגדיל ואי משם אין כאן ראיה לאפטרופס דבכל אדם אמרינן דאין לו חזקה בנכסי קטן וע"ש מ"ש בזה. ונראה ברור דנתכוין לדעת התו' דהקשו מה איריא מדר"ה דאמר אין מורידין קרוב הא אחר מורידין ולא חיישינן דיחזיק בשל קטן שמע מינה אין מחזיקין הא כמה משניות יש דממנין אפטרופס ליתומים. וס"ל להמ"מ בישוב קושיא זו דלולי דבריהם היינו אומרים דמעשה בית דין יש לו קול ולכך בית דין שממרין אפוטרופס יש לו קול ואין בו שכחה ולכך א"א להאמין דהא אפטרופס אין לו חזקה אפילו יגדילו היתומים. ולשמא ישתקע וישכח שהוקם בב"ד לאפטרופס לא חיישינן דמעשה בית דין אלים קלא ואין בו מהשכחה אבל ר"ה דאמר אין ב"ד מורידין קרוב שמא יחזיק בנכסי קטן אעפ"י דב"ד מורידין אותו בתורת אריס ויש לו קול דברשות ב"ד נחית באריסות ואפטרופסי' לתוך שדה ואיך אפשר להחזיק ועכצ"ל כמ"ש הרמב"ם בהלכות נחלות פ"ח דין ב' דבאריכות הימים יבא הדבר לידי שכחה וא"כ הדר הדבר לדוכתא אף באפטרופס נחוש דיבא לידי שכחה שהוקם לאפטרופס ומזה ש"מ דאף אינש דעלמא זולת אפוטרופס אין מחזיקין בנכסי קטון ודברי הגמרא שפיר. ולזה ברור שנתכוון המ"מ בדברי הרמב"ם ולק"מ מכל קושי' הלח"מ ע"ש ופשוט: