אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ו, ז׳

א"צ טענה אחרת הש"ך בס"ק ז' כתב דא"צ ראיה היותו יורש או לוקח רק כיון דהחזיק ג"ש ואומר שהוא יורש או לוקח מהימן וכ"כ הטור בשם רמב"ן והרא"ש וכ"כ המ"מ ע"כ. ומדברי תשובת הרשב"א בב"י סי' זה אות י"ד נראה דס"ל דוקא אם הוא החזיק בו ג"ש אבל אם זה שמכרה לו או הורישו דר בו ג"ש והוא בא מחמתו בטענת מקח או ירושה ואינו מברר בעדים לא אמרינן דנאמן ומוקמינן הקרקע בחזקת ראשון ואמרינן אלו היה מחזיק כאן היה מודה דלא הורידהו רק לפירות ודכוותיה. ואם רשב"א ס"ל כן ולא מצינו בו חולק הכי קי"ל והכה"ג הביא בשם מקצת מחברים דס"ל דרשב"א חולק ארמב"ן ורא"ש וס"ל כדעת הרמ"ה והראב"ד וזה אינו דהם ס"ל כן אפילו בהחזיק הך יורש ג"ש כמ"ש הטור והרמב"ן בחדושיו בשם הראב"ד משא"כ רשב"א ס"ל כרמב"ן בזה אבל בלא החזיק הוא רק המוריש לא מצינו לרמב"ן ורא"ש דיחלקו והכי קי"ל דמהיכי תיתי להרבות במחלוקת ובפרט במקום דרשב"א מכריע וברור: