אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ו, כ״ב

אבל אם אכלה פחות מז' שנים וכו' עיין ש"ך ס"ק י"ט דמפרש דאף דשטר אית ליה קלא ויודע ודאי דלקחה בשטר אין להשטר קול על פלוני שלקחה רק סתם שלקחה אחד אבל לא נודע לו מי לקחה. ויותר מסתברים דברי הסמ"ע לעיל סי' קמ"ד ס"ק ד' דאף דשטר אית ליה קלא אין זה ודאי ששמעה המחזיק רק הואיל ועשה שלו ומיחה כדינו לא חייבו חכמים יותר ועל המחזיק לחקור ואם לא חקר אפסיד אנפשיה אבל מ"מ מגו לא אמרינן דאולי לא ברור לו כ"כ. ולכך אינו טוען כן ונכון ופשוט. ולדברי הש"ך יש לפקפק במ"ש התוספות דף ל"א ד"ה אבל התי' על קושית ריב"ם כמ"ש הטור וקשה מ"מ יאמן שבאמת אומר שאכל ז' שנים דאל"כ עדיין לא הואיל בטענתו לגבי מוכר דלא יהיה לו נגדו שנין חזקה דהא מיחה דלדעת הש"ך המחאה שמע וא"כ אם אין יודע בנפשו שהאמת שג"ש קודם ששמע המחאה החזיק אף המוכר יוציאנו מידו ול"ל דהא המוכר צריך למחות כל ג"ש ז"א דהא התוספות כתבו בדף ל"ט ע"ב בד"ה וצריך למחות דהך סוגיא לא ס"ל דצריך למחות כל ג"ש ועכצ"ל כסמ"ע דלא שמע כלל אפילו קול דברים וא"כ תושב אם יבא המוכר בזו ג' שנים אחרונים שהחזקתי לא יכול להוציאו מידו כי לא שמע מחאה כלל ודוק: