אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ה, ב׳

אין מצטרפין וכו' עיין מש"ל בסימן קמ"א דאם איכא קצת מוברים וקצת אינו מוברים לכ"ע אם הוא לא הוביר דהוי חזקה דהא יכול לומר אנא מאותן שלא מוברין ולא שייך דברי הטור דלא אכל כדאכלי אינשי ועיין מש"ל בזה ויש לפ"ז קצת לספק דלמה סתם הרמב"ם דהא לא כתב דמיירי דאמרו לא כי א"כ באתרא דמקצת מוברין וקצת אינו מוברים להוי חזקה דהא לדברי שניהם הוי חזקה ויכול להיות דשניהם אומרים אמת דהוא לא הוביר כלל. ולכן נראה לי דאם אתרא דקצת מוברים קצת אינו מוברים והעד שאכל אג"ה אינו מועיל עד שיעיד גם כן שהוברה בשנת ב' ד' דאל"כ יטעון המערער הוא לא הוביר הקרקע דהיה מאותן אנשים שאינו מוברים ולא אכל הפירות בשנת ב"ד ולכך לא מחיתי דלא אכל הפירו' קרקע רצופין וע"כ צריך שיעיד דידע דבשנת ב"ד הובירה וא"כ אכלה רצופין וא"כ אי אתה מוצא שזה יעיד על שנת אג"ה וזה על בד"ו ויתקיים עדותן דאם לא מעיד שהיה בורה בשנת ב"ד אין כאן חזקה כלל כמ"ש דאולי זרעה ולא אכלה ואין כאן רצופי' ואם מעיד דהוברה בשנת ב"ד הרי כאן עדות מוכחשת דהשני אומר דאכל בשנת ב"ד ולכך בכה"ג אי אפשר רק כי כ' הטור בשם י"א דבאתרא דמוברי הוי חזקה היינו דמוברי לגמרי וא"כ במעידין דאכל אג"ה אף דלא מעיד דהי' ברה בשנת ב"ד עדותו עדות דא"י לטעון דלמא גם בזה זרעה ולא אכלה דכיון דדרך כל העיר להוביר מסתמא לא שינה ועליו למערער להביא ראי' ששינה וע"ז השיג הטור דלדברי עדי' לא אכל כדאכלי אינשי' וא"כ אין כאן קושי' על הטור דלמא מיירי באתרא דקצת מוברים וקצתן לא דבזה פשיטא דלא הוי חזק' וא"ש דברי הטו' וכן סתימת לשון הרמב"ם ומחבר כמש"ל ודברי הב"ח דפי' דמיירי באתרא דקצת מוברים וקצת אינן מוברי' לא ס"ל לטור כמ"ש וכן נכון וברור: