אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ה, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שבשנה שמעיד וכו' ואם כת אחת אומרת שאכל אג"ה והוביר ב"ד באתרא דמוברי וכת שני' אומרי' שהובי' אג"ה ואכל בד"ו אע"פ שמכחישין מ"מ יש לו חזק' דהא על כל פני' יש כת אחת שאומרים אמת ולדברי כל כת הרי החזיק כראוי אבל באתרא דלא מוברי וכת א' אומר שאכל אג"ה ושני' אומרת לא כי רק בד"ו פשיטא דלא הוי חזקה דהא לדברי כולם לא אכל רצופין ואין כאן חזקה אבל אם אינם מכחישין וזה מעיד על אג"ה וזה על בד"ו בזו יש הבדל בין עד אחד לכת אחת. דעד א' מ"מ לא הוי חזקה דאף דאין אומר לא כי מ"מ אין כאן חזק' דהא אף דנימא דשניהם אומרים אמת ואכל כל השני' מ"מ על אכילת השנ' א' אין כאן רק עד א' ומה תאמר דיצטרפו כמו הלואה אחר הלואה זה לא שייך כאן דלדברי כל עד לא החזיק דהא כל א' מעיד על אכילת סירוגין באתרא דלא מוברי משא"כ בכת אחת אומר' דאכל אג"ה ואחת בד"ו אף דלא מוברי כיון דאין מכחישין הוי חזקה דהא על שנה ראשונה יש כאן כת א' ועל שנה שני' כת שני' ועל שנה שליש' כת הראשונה ולו יהא ג' כתי עדים בג' שני' מצטרפין הא אין מכחישין זא"ז ובזו יובנו דברי רשב"ם דמוקי להך דאחד אומר דאכל אג"ה ואחד אומר בד"ו דמעידין באתרא דלא מוברי וה"ל עדותן בדילוג כנראה מדבריו ומדברי התו' ומפרש בגמ' א"ל ר"י מי דמי הכי השתא התם וכו' וכיון דליכא אלא עד א' לשנ' חצי עדות הוא. ולכאורה קשה דכיון דמעידי' על אכילת סירוגין מה איר' ע"א אפי' כת אחת נמי דהא אכל בסירוגין אבל לפמ"ש ניחא דלא מיירי דהכחישו זה את זה ואמרו לא כי כנראה מסתמא דגמרא וא"כ בכתי עדים מהני זולת בעד אחד לא מהני וא"ש דברי רשב"ם ומהרש"א בדף הנ"ל כתב ולפי' רשב"ם יש להסתפק בזה בשני כיתות שאמרו בדילוג עכ"ל וכוונתו כי לשון הרשב"ם הנ"ל דכתב דכיון דליכא אלא ע"א קשיא ליה כמש"ל וכו' אבל לפי מ"ש ניחא וברור:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.