אכלה האב שנה כו' עיין סמ"ע ס"ק ג' שהביא דעת הפוסקים אם הבן צריך להיות גדול או אפילו קטן דכיון שבא בטענה שאביו קנה השדה ודברי רבינו ב"י בזה צ"ע דהביא על זה המחלוקת דברי תוס' ורשב"ם אי צריך להיות גדול בעת חזקת אביו או רק גדול במות אביו ומעולם לא נזכר מחלוקת זה על הך דינא דהחזיק בו אב ואח"כ הבן דפשיטא דאם הים רק גדול במו' אביו דהוי חזקה דלא יהא אלא לוקח דבא בטענה שלקחם מן אביו דהוי חזקה כשיש לו קול וה"ה לבנו הבא בטענת ירושה והתום' ורשב"ם נחלקו באידך דהיכא דאכל בפני אבו בן בזו דעת רשב"ם דגדול במילתא דאבוה קטן יחשב וא"כ לכך לא מיחה דלא ידע במילתא דאבוה ולכך מצריך שיהיה בשעת תזקת האב גדול ואין זה ענין כלל להא דהחזיק האב ואח"כ הבן וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.