אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ג, ג׳

אין שומעין לו וכו' כתב הרא"ש הטעם שזה החזיק בשופי ג"ש והחזקה נשמעת אפי' במדינה אחרת עליו לברר שהיה במקום שלא היה המחאתו נשמעת עכ"ל ונתקשה בזה הסמ"ע ס"ק ה' דמה צורך לומר דיהיה החזקה נשמעת רק לא המחאה עליו לברר ולא כ' פשוט דאין נאמן לומר שהיה במקום דלא שמע חזקתו וע"ש דדחק הסמ"ע למאוד. ולענ"ד דברי הרא"ש נכונים דודאי פשיטא דמסתבר דעל המחזיק להביא ראיה דהא יכול להביא ראיה בקל דהי' במדינה בתוך ג"ש אבל המערער קשה להביא ראיה ממדינה זו דלא היה שם דלא ראינו אין ראיה ומי יוכל להעיד שלא היה במדינה לא ראינו אין ראיה אם לא שא' יעיד לא זז ידי מתוך ידו וזהו מהנמנע. אבל יוכל להביא ראיה ממדינה רחוקה שהיה שם בתמידת ג"ש ולהעמיד עדים על שבתו צאתו ובואו שיעידו שלא מש מתוך המדינה זה שלש שנים אך זהו אם יודע מערער שזה מחזיק בשלו וא"כ למען בירור שאין חזקתו חזקה טרח ומייחד עדים שישגיחו על התמדת קביעת במדינה הרחוקה זה ג"ש אבל אם אין יודע כלל מזה שמחזיק בשלו א"כ לא רמי' עליו כלל לייחד עדים כל זמן היותו במדינה רחוקה כי לאיזה צורך יהיה מיחד עדים ובשובו לארצו ורואה שזה מחזיק בשלו איך אפשר לו לברר זה בעדים שהיה ג"ש רצופים במדינה אחרת ומאן משגיח בי' ומילתא דלא רמי' לאו אדעתי דאינשי וא"כ פשיטא דיותר ראוי ונכון שיהיה הבירור על המחזיק להביא שום עד שראהו תוך ג"ש במדינה ולכך כ' הרא"ש לסתור דעת האומרים כן וכ' דודאי חזקה נשמעת מרחיק רק א"י למחות א"כ עליו הבירור דהיה ליה לייחד עדים שם המעידים על קביעת ישיבת בארץ מרחוק ודברי הרא"ש ברורים ומדוקדקים. ובהכי ניחא דברי מחבר דסתם כאן כדברי הרא"ש אף דהרמב"ן ורשב"א חולקים ומפורשים בשכוני גוואי גם כן בזה אופן דטוען דהיה בשנת חזקה בארצות הדרומית רחוק ממקום חזקתו וקי"ל כר"ן דעל המחזיק לברר וכמ"ש הרמב"ן בחדושיו והמ"מ בפט"ו מהלכות טוען בשם רמב"ן ורשב"א ע"ש ואלו לקמן בסי' קמ"ו סעיף י"א באם טוען המערער שלא היה מתחילה במדינה כשהחל להחזיק וא"א שלקחה הימנו פסק דעל המחזיק להביא ראיה ומ"ש זה מזה ולכאורה ארכביה אתרי ריכשי אמנם לפמ"ש א"כ דשם וכי היה יודע המערער בתחילת ג"ש שזה יחזיק בשלו ויטעון שלקחה הימנו עד שיהא מיחד עדים במקום שהיה חנייתו לברר שלא היה במדינה למוכרו כי לא עלה ברוחו כלל שזה יחזיק בשלו ולכך על המחזיק להביא ראיה כי א"א למערער לברר אבל בזו הדין דשמע המערער מחזקתו רק שלא היה יכול למחות א"כ ה"ל לייחד עדים דהוא בארץ רחוקה ונח לו לברר כן ולכך עליו הבירור ואם לא בירר איהו דאפסיד אנפשיה וא"ש והא דפסק כרא"ש ולא כרמב"ן ורשב"א משו' דכל דינם יסדו על הך פי' בשכוני גוואי דהיה ג' שני' בארץ רחוקה ולא כן פירשו הרי"ף ור"ח ורשב"ם ותוספת ורא"ש ויתר פוסקים א"כ אין מקום לדין שלהם ולכך לא פסק המחבר כוותייהו: