וכן אם תקן השדה בהשקאת מים וכו' היינו שנה אחת כדי שעי"כ יוכל לזרוע ולהצמיח בשנה שניה ועשה כן בשנה שניה ושלישית מכל מקום אין שנה זו מצטרפת להך דיעה דבנין אין מצטרף אף דזו הוא עיקר לעבודת השדה מ"מ הרי לא נהנה בשדה זו. וא"ש דכפל הרמ"א אף דכבר אמור לעיל בדברי מחבר ס"ה דלעיל מיירי דכן עשה כל ג"ש בלי אכילת פירות כלל וכאן קמ"ל דאף דעי"כ הולידה הארץ והצמיחה פירות ואכלן בשנה שניה מכל מקום אין שנה ההוא שלא אכל רק תקן מקום שוקת מים מצטרף וא"ש וא"צ למ"ש הסמ"ע בס"ק י"א.
אורים ותומים, תומים · סימן קמ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.