אורים ותומים, תומים · סימן קמ״א, ב׳

י"א דהוי חזקה זהו דעת ר' ישעיה בטור וכתב הטעם דכ"ש ה"ל למחויי דלא מתבר ארעא ומזו ברור דמיירי באתרא דכולם מוברי דאי במקום דקצתם מוברי וקצתם אינו מוברי פשיטא דהוי חזקה דהא אין כאן ריעותא כלל למחזיק דהא יאמר אני הוא מאותן דלא מוברי דהא יש כאן כתות כתות ומה צורך לכ"ש וגם דלא מיתבר ארעא לא שייך כאן דהא הרבה בני אדם שאין מוברין וקרקע שלהם קיימת בלי נזק ועכצ"ל דמיירי באתרא דכולא מוברי כי לא נשא הארץ במקום ההוא לישא פירות רצופין בלי הברה ולכך נתן הטעם דכ"ש הוי חזקה דה"ל למחויי ולחוס אקרקע שלא יהיה חריבה לרב נשיאת פירות ופשוט. והב"ח כ' דהטור לא עמד על סוף דעת ר"י דהוא מיירי במקום דמקצת מוברי' וקצתם אינו מוברי'. ואין מקום לדבריו כמ"ש כי ע"כ ר"י מיירי באתרא דכולם מוברין ובאופן זה חולק הטור ארבינו ישעיה. אבל במקום דקצת מוברין וקצת אינם מוברין לכ"ע הוי חזקה והנה מסתימת דברי הרמב"ם פט"ו מהל' טוען דין ב' הביאו מחב' לקמן סי' קמ"ה דע"א או' דאכל אג"ה וא' בד"ו דאין עדותן מצטרפי' שעל שנה שמעיד זה לא מעיד זה. ולא פי' באופן שמכחישין זה את זה דאחד אומר לא אכל בשנת בד"ו השני אומר לא אכל בשנת אג"ה: ש"מ דאפילו סתמא אין מצטרפין ומזה מוכח דלא ס"ל כרבינו ישעיה דאי ס"ל כוותי' למה לא יצטרפו הא מיירי באתרא דמוברין כמ"ש המ"מ והסמ"ע לקמן בסי' קמ"ה ואם כן כל אחד העיד על שנת חזקה והוי כמו אחד אומר דאכל בשאר שדות אב"ג וא' דה"ו דמצטרפין דמ"ש א"ו דס"ל כדעת טור ואם כן בממ"נ אה נימא דאין מכחישין ושניהם אומרים אמת הרי אכל באתרי דמוברי ששה שנים רצופי' ואין כאן חזקה דלא אחזיק כדאכלי אינשי. ואם אין כאן ב' עדות וכמ"ש הטור לקמן בסי' קמ"ה ומוכח להדיא דלא כר"י. ולכך הש"ע דסתם לקמן בסי' קמ"ה כהרמב"ם לא ה"ל להביאו כאן דעת רבינו ישעיה ובפרט בראשונה. והעיקר כדעת הטור דלא הוי חזקה: