ואפילו אם יטעון המערער ברי שלא דר בו בלילה הש"ך בס"ק י"א תמה על הטור מנלן הא דבדברי תוס' ורא"ש לא נזכר דסבירא ליה לר"ת דבטוען המערער ברי דלא מהני טענתו. ונראה דיליף ליה מהא דכתבו התוס' והרא"ש דהא דאמר רבא ודרינן ביה ביממא וליליא לא אמרה אלא להוציא המקשן מסברתו וכו' וקשה הא צריך ליה לומר כן דהא רבא לפרושי מתניתין קאתי דקתני חזקת הבתים ג"ש ומקשינן ביה והא בתים דביום ידעי ובלילה לא ידעי והמשנה איירי בכל גווני דאיכא חזקה אפילו טוען המערער ברי ולכך הוצרך רבה לשנויי דאיכא במציאות להעיד על דירת לילה ויום והיינו השוכרים ומילתא דרבא בדיוק נאמר וע"כ צ"ל דאף בכה"ג אין צריך העדים להעיד כן וא"כ שפיר כתבו התוס' והרא"ש דרבא לא אמר רק לדברי המקשן ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן ק״מ, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.