אורים ותומים, תומים · סימן ק״מ, ג׳

אם טען אח"כ אבד השטר וכו' נתבטל נמי חזקה הרב הב"ח דעתו דאם ישבע שנאבד ואין ערמה אתו דנאמן ולא כן משמע בדברי הפוסקים וברא"ש דכתב דא"נ דמשמע דא"נ לגמרי ועוד הא דעת הרא"ש והטור דאף בחזקה ג"ש צריך לישבע שכדבריו כן הוא דלקחה ופשיטא דיכול לגלגל עליו כל מה שירצה וא"כ מה א"נ הא אף דנאמן צריך לישבע בכל דבריו ולכן ברור דא"נ כלל ול"ק מ"ש הב"ח דמה יעשה זה שאבד שטרו אין זה קושיא דפשיטא אם מתחילה בא לב"ד ואמר שאבד שטרו דמהימן וזהו עיקר טעמו של החזקה דלאחר ג"ש לא מזהר בשטרו משא"כ זה שבא לב"ד והודה ששטרו בידו ולאח"כ כשאמרו לו הב"ד להביא שטרו אמר שאבד בזו ריעותא לפנינו ולא שייך עד ג"ש מזדהר אינש תו לא יזהר דהא הודה דהיה זהיר בשטרו עד בא לב"ד וכיון שכבר בא לב"ד היה לו להזהר יותר בשטרו דהא רואה דיש לו עוררין ובפרט שהבית דין אמרו לו להביא שטרו ופשיטא דאינו נאמן דהא אזדא הטעמא עד ג"ש מזדהר וכו' וא"ש וברור: