אורים ותומים, תומים · סימן י״ד, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אין אומרים שישבע כו' הקשה הסמ"ע דלמה לא יטול בשבועה כמו המקיף שדה חבירו לקמן סימן קנ"ח ס"ח דא"י לברר דישבע כמה הוציא. ותי' הסמ"ע דשאני התם שהוא להנאתו דהניקף ואין להניקף היזק וכל כיוצא בזה משא"כ כאן וכו' עכ"ל וא"כ לדבריו אם אי אפשר לברר הפסיד דאין נוטל בשבועה ואני תמה דחילוק הסמ"ע אין לו שרש בגמרא ובפוסקים ואם כל ניזק ונגזל נשבע ונוטל האיך לא ישבע זה ויטול דהוא גם כן ניזק דעל ידי סרבנתו גרם לו היזק ולמה יגרע זה דהוצרך להוציא ברשות בית דין והרי זה מוציא ברשות. והדבר הזה מקורו מתשובת הרא"ש ושם איירי דאפשר לברר לו ע"י בירור ושומת ב"ד ולכך לא ישבע דכל מה דאפשר לברורי ולידע ע"י שומא מב"ד מהכ"ת ישבע משא"כ כשאין אפשר לברר וא"א לב"ד לשום למה יגרע זה משארי דברים דכל מה שנעשה ברשות ישבע כמה הוציא ויטול ואם יש לחוש שהרבה בהוצאות מכפי הצורך נם זה בכלל שבועה שלא הרבה יותר מכפי צורך ואין לנו לחדש דינים וחלוקים חדשים אשר אין להם שרש בגמרא ופוסקים קדמונים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.