אורים ותומים, תומים · סימן י״ד, ד׳

כל הוצאותיו והיינו אם יצא הנתבע מחויב בדין זה ריב"ש סימן תע"ה והביאו הד"מ והסמ"ע ואני תמה הא הך דצריך לשלם הוצאות שגרם מה שסירב יליף ליה רבינו מאיר מהך דצריך לשלם הוצאות דשטר פתיחא שכתבו עליו בב"ד כשהזמינו ולא בא וכי נימא דאם יצא זכאי דאינו מחויב לשלם שטר פתיחא מה שסירב בב"ד דבר זה לא שממנו וסתמא נאמר בכל מקום שאין מתירין לו נידוי עד שישלם שכר סופר עבור כתיבת פתיחא. ולענ"ד נראה ודאי אם נתברר שהתובע בא עליו בטענת שקר ותרמית א"כ אין לשלם דלא היה לו לתובעו אבל אם באמת התובע חשב דהדין עמו והדיין פטרו לנתבע בכח הדין מ"מ לא היה לו לנתבע לסרב ולגרום הוצאות לתובע ובזה חייב משום מזיק לחבירו וצריך לשלם. וזה נראה ברור אלא שלא מצאתי בזה דבר ברור בפוסקים.