אורים ותומים, תומים · סימן קל״ח, ח׳

הממע"ה אין להקשות לפ"ז הא דקאמרינן בגמרא הטעם דלכך לא נאמן לומר השכרתיך משום דאמרינן עד השתא חשדתא ליה בגזלן והשתא מוגרית ליה בלי סהדי ל"ל הך טעמא ולו יהא דהחפץ הוא שלו לגמרי ויוצא מתחת יד אחר וכי נאמן לומר השכרתיו להוציאו מיד אחר ומכ"ש בחפץ כזה שאינו מבורר עדין שהיה שלו מעולם ועכצ"ל דקמ"ל דלא תימא דנאמן במגו דחטפת וקמ"ל דלא דהוי מגו במקום חזקה דאמרי' עד עכשיו חשדת ליה וכו' אבל לשיטת הרמב"ם דאף על חטפת אינו נאמן קשה לכאורה. וצ"צ דקמ"ל אפילו בחפץ העשוי להשאיל ולהשכיר וא"כ ה"א דחצי מהחפץ הוא בחזקת שלו וא"כ יהא נאמן בלי ראיה השכרתיך קמ"ל דלא דלגבי אותו בע"ד הוי כשאין עשוי להשאיל ולהשכיר דעד האידנא קחשדת ליה בגזלן וכו'. ובזו ניחא ג"כ מ"ש המ"מ בשם רמב"ן ורשב"א והביאו בהגה דאם טוען השכרתי לך בפני פו"פ והלכו למד"ה דנאמן במגו דחטיפה דלכאורה קשה ל"ל מגו הא בגמרא משמע דלולי הך טעמא עד האידנא חשדת בגזלן וכו' היה נאמן לומר השכרתיך בלי סהדי וא"כ באמר השכרתיך בעדיה והלכו למד"ה לא שייך זו סברא דמה ה"ל למעבד הא השכירו בעדים ואטו בכיפה יתלו ליה ופשיטא דנאמן די"ל דמיירי אפילו בחפצים דלא עשוים להשכיר וא"כ א"נ שכרתיך אפילו בכלים שמוחזקים ועומדים שהן שלו וקאמרי הם דנאמן מטעם מגו דחטיפה וא"ש. ולפ"ז בכלים שעשוים להשכיר א"צ למגו דחטיפא ונאמן לומר השכרתיך בעדים והלכו למד"ה ואף דעת המחבר שהוא דעת הרמב"ם מודה בזה דהא לא שייך ביה עד האידנא חשדת בגזלן דהא באמת השכירו בעדים ואין כאן מחלוקת בדין זה רק בכלים שאינו עשוים להשכיר ודוק: