והשאר חולקין בשבועה עיין ש"ך שהכריע כדעת האומרים דגם על מה שתפס צריך שבועה ומ"מ מה שהקשו לשיטת האומרי' דא"צ שבועה דא"כ מה חידש ר' אבוהו דקאמר על הברייתא בשבועה דהא מתניתין היא יש לומר דודאי ברייתא סתמא קתני יחלוקו ולא נזכר ביה שבועה ולעיל פרכינן הגמרא לימא מתניתין דלא כסומכוס דלסומכוס פליגי בלא שבועה ומשני הגמרא אפילו תימא סומכס שבועה זו תקנת חכמים וכו' וזהו דקמ"ל דר' אבהו דה"א כקושית הגמרא דמתניתין דלא כסומכס דלס' פלגי בלי שבועה וא"כ א"ש ברייתא דקתני חולקים סתם מבלי הזכרת שבועה דברייתא סומכס היא ולא לרבנן ולזה קאמר ר"א בשבועה דאף דסתמא קתני מ"מ איירי בשבועה דליכא למ"ד דלא צריך שבועה דתקנת חכמים היא כנ"ל וקמ"ל ר"א תי' הגמ' ודוק. והך דיליף ר"ח דינא דהילך מתנא תונא שנים אוחזין דמה דתפיס דידיה הוא והיה כמודה במקצת מוכח קצת כדברי הרמב"ם דאין זה בכלל שבועה דאל"כ מה מ"מ שייך כאן הא על מה דתפיס ג"כ חייב שבועה. אך י"ל דבאמת לדברי ר"ח דמחייב הילך הדין כן אבל לפי מה דס"ל ר"ש דהילך פטור רק שבועה דמשנה שלא יהא כל א' הולך ותוקף אף זו מה דתפיס בכלל התקנה ובזו נחלקו ר"ח ור"ש וקי"ל כר' ששת:
אורים ותומים, תומים · סימן קל״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
