וי"א דאם וכו' בכל ענין הוה חזקה. הרב הש"ך האריך דדעת פוסקים רבים כהך י"א ולא זכר דגם מדברי התום' בפ"ב דגיטין והרמב"ן בחדושיו לב"ב מוכח דס"ל כן דהקשו מה קמ"ל ר"ל בהך דגודרת אין להם חזקה הא מתניתין היא דעבדי' חזקתן ג"ש. ואלו ס"ל דגודרת אין להם חזקה כלל א"כ טובא קמ"ל דלא דמיא לעבדים ואפילו ג"ש לית בהו כאמרו אין להם חזקה כלל. א"ו דס"ל דגם בהא איכא ג"ש חזקה ויפה הקשו. ונראה דמיירי בגודרת העושים ואוכלים אבל עגלים וסייחים דאמרינן עלה בפ"ב דב"מ דהוא בכלל אינו עושה ואוכל א"כ לא שייך חזקה ג"ש דהא צריך לאכול פירות ומה אכילת פירות שייך בהו ובהכי מיושב דמנה במשנה ריש חזקת אלו שחזקתן ג"ש ומנו עבדים ולא מנו גודרת נמי דיש בהו חזקה ג"ש ואי דאיכא חותן דנמסרו לרועים א"כ אף בעבד קטן יש חזקה לאלתר. ולפמ"ש ניחא דמשנה נקט דוקא אלו דעושין פירות ובגודרת לא פסיקא להו דהרבה גודרת דאין עושים פירות וכמו שור לטביחה וכדומה ולק"מ:
אורים ותומים, תומים · סימן קל״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.