אורים ותומים, תומים · סימן קל״א, י׳

מי שלא פי' קצב הדבר וכו' יש לי קצת קושי' בהרב מ"מ דפי' בהך דינא דרמב"ם דס"ל אם נתערב בעד אחריות שדה דהוי אסמכתא וכת' המ"מ הטעם דאין אחריות על הדמי' רק על השדה ותדע לך דודאי אם הוקרה או הוזלה וטרפה ב"ח דמוכר מגבין ללוקח כפי מה שהיא שוה בטריפא לא כפי הדמי' שקנאה לפיכך אין כאן ערבות על המעות אלא על הקרקע וכו' עכ"ל ולפי דבריו לא נתערב הערב רק לשלם כפי השוה שיהיה בעת הטריפא כי אם יהיה ביוקר מכפי מכירה מיקרי שבח ועל שבח גם כן נתער' ואם הוזלה אף לוקח דעלמא אינו גובה לדעת המ"מ ועיין מש"ל בסימן קי"ז ע"ש ולפי זה ל"ל לרמב"ם הטעם משום דהוי אסמכתא דלא משתעבד תיפו' דהוי ליה דבר שאינו קצוב כי מי יודע מה יהיה לשומת הקרקע בעת הטריפא ולכ"ע מיקרי דבר שאינו קצוב. ולא משתעבד ואפילו בקנין לא משתעבד כמש"ל הרמב"ם בדבר שאינו קצוב דלא משתעב' אפילו בקנין וצ"ע. ובאמת לולי דברי המ"מ הייתי אומר דלא נתערב זה אלא לקרן ולא לשבח וא"כ לעולם אינו משלם יותר מכפי הקרן וא"כ קצוב מיקרי דנא ס"ל כדעת התוס' בכתובת פרק נערה דהואיל ואינו קצוב למטה דמיקרי אינו קצוב. אבל לדעת המ"מ דסבירא ליה דאף ביוקר נתערב א"כ הרי אינו קצוב כלל וצריך לומר דזה דייק הרמב"ם לעיל וכזה הורו רבותי הרצון דאעפ"י דבדבר קצוב חלקו עליו מכל מקום כאן דהוי אסמכתא מודי' וא"כ כל הדין הזה לא נצרך אלא לרבותיו ולא לדידיה ודוחק: