אורים ותומים, תומים · סימן ק״ל, ה׳

כשכתב לו התקבלתי וכו' הסמ"ע בס"ק ט"ו השיג על הד"מ דדעתו דלא מהני התקבלתי רק בעת פרעון ולא אח"כ ודעת הסמ"ע דאף אח"כ מהני ע"ש שהאריך ול"נ דתלי בהך פלוגתא דרשב"ם ורבינו יונה ז"ל דלדעת הרשב"ם דבהתקבלתי משוי' מלוה בשטר וזולת התקבלתי הוי מלוה ע"פ א"כ פשיטא דצריך לכתוב תיכף בעת פרעון דברגע דפרע היא מלו' ע"פ ואיך אפשר לעשות אח"כ מלוה בשט' הא ברגע דהיה מלוה ע"פ פקע שעבודו ואיך אפשר לעשותו מלוה בשט' ושעבודו אין ודברי הסמ"ע דאין הלוה פורע כי אם ערב אינו מספיק דס"ס פקע שעבודו כמ"ש דהא לולי התקבלתי כ"ע מודו דאין ללוה רק מלוה ע"פ אבל לר"י דמהני רק לשלא יכול לטעון פרעתי וצ"ל הטעם דהואיל דלוה רואה דטרח לכתוב ליה התקבתי ש"מ דלא מהימן ליה ואינו מניח שטר כזה ביד הערב וא"כ בזו צדקו דברי הסמ"ע דמה בכך דכתב אח"כ סוף כל סוף כיון ששט' כזה ביד ערב אינו מניחו אצלו כשפרעו ומכ"ש להסובר בכל שטר שנמחל שעבודו דא"י לטעון פרעתי. אלא אפילו להחולקים שם כאן מודים דעכ"פ כשהלוה פורע כבר נכתב לערב התקבלתי א"כ לא ה"ל להניחו אצלו דהא לשיטת ר"י כתיבת התקבלתי לא משוי שעבוד כלל רק דגרוע טענתו של לוה בפרעון. וא"כ לענ"ד אף רמ"א מודה לזה ולא כתבו בד"מ רק לשיטת הרשב"ם וברור: