אורים ותומים, תומים · סימן ק״ל, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כל מה שפרע וכו' עיין סמ"ע ס"ק וי"ו דפירש דקמ"ל אפילו אם טוען הלוה שפרע למלוה אח"כ וכו' והש"ך בס"ק ד' השיגו דמה ה"ל ללוה למעבד ולזאת נכנס בפי' דוחק ובאמת דברי הסמ"ע מוכרחי' דאי כדעת הש"ך דאף דפרע הלו' אח"כ פטור א"כ אדקאמר הבע"ת וטור ומחבר דאם פרע קודם שפרע הקבלן דפטור הא אפילו פרע אחר כך פטור ומכ"ש דפרע מקודם והערב פרע בלי גלות אוזן הלוה לדעת אם כבר פרע או לא פרע דפטור וא"כ ה"ל להודיענו דאם פרע אח"כ דפטור ויהיה דינם נלמוד במכ"ש א"ו דדברי הסמ"ע נכונים ומ"ש הש"ך דמה ה"ל למעבד אין זו קושי' דעבד לוה לאיש מלוה וכן לערב דנכנס בערבות לטובתו ולהנאתו וכיון דידע דפלוני נכנס בערבות בהרשאתו לשלם ה"ל לאסיק אדעתי' אולי פרע הערב הואיל ובא בהרשאה ממני ולא ה"ל לפרוע למלו' עד התברר לו דלא פרע הערב וה"ל כאומר לשלוחו צא ופרע ושליח עביד שליחותו וכי יפסיד בשביל שהוא לא שאל פי השליח ופרע ג"כ איהו אפסיד אנפשיה ואף בערב הדין כן דהוי כשלחו הואיל ואמר ערבני וכו' ודברי הסמ"ע נכונים וברורים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.