אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ט, כ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם קיבל קנין וכו' חייב כפי מה שקצב ואם לא קיבל קנין א"צ לתת לו שכר וכו' פי' יותר מכפי הנראה לב"ד שיש סדר ליתן בעד א' שיערב בעדו אבל במה שנהוג ליתן כי הכל כפי ערבות אם אמוד או לא ולזמן מרובה או מועט וסך מרובה או מועט וכפי שישומו ב"ד שראוי ליתן ודאי דחייב ליתן רק ליתן יותר מכפי האמוד בזה לא מהני בלי קנין דהרא"ש בתשובה אשר ממנו דין זה דימה אותו לטול דינר והעברני דאין לו אלא שכרו דראוי (ועיין לקמן סימן רס"ד ובא"ע סימן קס"ט ולעיל סימן פ"א מ"ש שם) ואף כאן אין לו אלא שכרו הראוי ולא יותר. והעיקר דקנין ליתן לו כפי מה שקצב ודברי רמ"א סתומי' דודאי שכר נוטל ופשוט אך נראה מדברי הרא"ש דבקנין אפילו יותר מכפי הראוי מהני ואם כן הא דתני' עול דינר והעברני דאין לו אלא שכרו די"ל משטה היתי בך היינו בלי קנין אבל בקנין נוטל כפי שקצב ואולם בא"ע סימן קס"ט גבי חלוץ ע"מ שתתן ר' זוז דמדמה הגמר' בפ' מצות חלילה להך שמעת' טול דינר והעברני הביא הב"ש בשם הרשב"א דאפי' קנין ושטר לא מהני וכ"כ היש"ש בפ' מצות חליצה ולא הרגישו דהרא"ש בתשובה זו חולק וס"ל דבקנין מתחייב ליתן הדינר שקצב והכל חד דינא אית ליה ומשורש אחד יצאו ולכן ברור דדין זה אם מהני קנין פלוגתא דרבותא הוא הרא"ש והרשב"א וספיקא דדינא והממע"ה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.