יש מי שאומר דערבות וכו' עיין ש"ך ס"ק ט"ל שהעתיק בשם הב"ח דישראל שהלוה לגוי וישראל אחר נעשה ערב במקום דדיני גוים לדחות אצל ערב אזי יכול לתבוע מהערב תחילה והש"ך פקפק עליו וסיים וצ"ע לדינא ולא הבנתי מה מקום ספק יש כאן הלא כן מבואר ברא"ש ויתר פוסקים בפרק איזהו נשך ובי"ד סימן ק"ע דישראל שהלוה לגוי וישראל שני ערב דאסור אא"כ התנה עם גוי מבלי לדחותו אצל ישראל ואלו אין רשות ביד שראל המלוה לתבוע הישראל הערב עד תובעו לגוי אם כן הרי מותר משום רבית ולא שייך איהו קשקיל מיניה ריבתא ופשוט דהוי יותר מותר מאלו התנה הגוי א"ו דקבלן גמור איקרי:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ט, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
