ונ"ל דהמלוה נשבע ונוטל מזו ראיה דגם הרמ"א ס"ל דלולי דלוה טוען ברי פרוע לא היה צריך לישבע ואינו דומה להבא לפרוע מנכסים משועבדים דצריך לישבע אף דלא כוען הלוה ומודה דלא פרע ומ"מ חייב לישבע דאל"כ מה איריא כאן הא בכנ מקום כשבא ליטול צריך לישבע וזהו דלא כסמ"ע לעיל ס"ק כ"ח ועיין מש"ל:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ט, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.