ואפילו אם נתן לו כת"י נאמן לומר טעיתי וכו' דבר זה צ"ע דהרמ"א חולק אמהרי"ק בלי ראיה כלל וכן הש"ך הביא דעת מהרי"ן לב דא"י לומר טעיתי ונראה אפילו לרמ"א היינו שהוא רק ח"י וכתב ידי אחר דהא יכול לטעון שכחתי את חתימתי ואחרים כתבו ע"ג מכ"ש דיכול לומר טעיתי אבל אם כל הכת"י כתב ידו אפשר דאף רמ"א מודה דזה יותר מעשה מהודה בעדים ואיך לא יתיישב טרם שכותב ולכן צריך תלמוד אי יכול לומר טעיתי ונראה דאף רמ"א מודה בכה"ג ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.