שנאמן לומר טעיתי במגו דלהד"ם עיין מש"ל בסימן פ"א דלדעת הרא"ש דיכול לחזור א"כ לא הוה כאן מגו דהוי מגו להכחיש העד דאם יאמר להד"ם יהיה הנמחה מקבל פרעון מהממחה כדינו ואח"כ יעיד למולו בב"ד ויצטרך לישבע להכחיש העד. וצ"ל דכאן לא נחית לכך רק מיירי בכה"ג דהנמחה הוא קרוב או פסול וכה"ג וצ"ע ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ו, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.