הוא בשטר על ראובן להביא ראיה וכו' הטעם משום דבשטר לית ליה מגו דפרעתיך אבל לא הבנתי אם יש עדים במ"ג א"כ הרי מביא עידי פרעון ואתרע שטרו רק הוא מערער על הפרעון ואמר שלא היה כדין א"כ למה לא נימא ביה הממע"ה ומה יועיל שטרו דכל אימוץ השטר ותוקפו הוא דלא הוא יכול לומר פרעתיך דשטרך בידי מה בעי אבל כאן דיש עדים בהמחאה וא"כ תו ל"ל שטרך בידי מה בעי רק הפלפול אם הטעהו או לא א"כ מה יועיל שטרו להוציא מיד המוחזק ומתחילה עלה ברותי דמיירי דליכא עדים על המחאה ואם כן בע"פ הלוה נאמן על הכל במגו משא"כ בשטר אך לשון הרמב"ם ובעה"ת לא משמע כן וצ"ל דהך טענה שעשיר היה ואח"כ העני טענה גרועה היא דאמרי' אוקי אחזקה כמו שהיה כן עתה וכמו כן אמריק חזקה בכל דוכתי רק במלוה ע"פ דאית ליה מגו אמרינן אפילו טענה גרועה משא"כ בשטר דלית ליה מגו לא אמרינן טענה זה דהיא טענה גרועה ואמרינן דהיה עני מתחילה:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.