אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ה, ט׳

וכגון שהיה ברשותו וכו' כתב הש"ך בס"ק ל' דגם בחוב ופקדון אפילו אמר זכי בעינן שיהיה ברשות השליח קודם חזרה דהא במתנה מהני זכי ומ"מ בעי שיהיה ברשות הזוכה וא"כ ה"ה חוב ופקדון והביא ראיה מרמב"ן ותוס' והרא"ש ע"ש ובאמת מסתבר דבריו מסברא דמהיכי תיתי יזכה בו אם לא היה ברשותו ולמה יהיה בזה עודף ממתנה ומנ"ל לחלק בחילק מה שלא נמצא להדיא אבל ראיה שלו אין בו ממש כלל כי הביא ראיה מן תוס' והרא"ש והרמב"ן דבפקדון צריך להיות ברשותו ושם הפי' דהמה ביד השליח בפקדון אבל ליד מי שיזכה לו הרי הם נתונים במתנה דכל דבריהם הכל על מעמד ג' למ"ד דלא היה אלא בפקדון למה הוצרכו לתקן מעמד ג' יאמר זכי וע"ז תירוץ דלפעמים שאין הפקדון ברשות הנפקד הרי דמיירי הכל מהשליח דהוא הנפקד וברשותו ליכא אבל הזוכה במעמד ג' הוא הזוכה במתנה אבל אם הוא זוכה בשלו לקבל פרעון חובו או השבת פקדונו בזו לא דברו כלל. ויש לומר דבזה א"צ להיות ברשותו של הזוכה שהוא השליח איברא דמסתבר בנא"ה דברי הש"ך וק"ל: