נעשה נדר וא"י לחזור בו. ועיין סמ"ע דיכול לשאול לנדרו אם לא שמסרו לשליח. וכ"כ הש"ך ס"ק כ"ז בשם תשובת רשב"א אבל לבי חוכך בזה דבתשובת הרשב"א מיירי בנותן לבני אדם שיזכו בשבילו לעניים וא"כ הם זוכים בשביל עניים ואיך אפשר להשאיל עליו אבל כאן באומר תנו לעניים דלא קי"ל במתנה תן כזכי א"כ ידם הוי כיד בעל הנותן וברשותו קאי בכל אופן ואפשר דמצי להשאיל עליה ומה שהביאני לידי ספק הוא דברי הטור והש"ע דכתב בבא ליד גזבר א"י לישאל עליה והוא דברי הטור והש"ע בסימן רנ"ח. ומה איריא בידי גזבר תיפוק ליה בכל אדם א"ו דוקא בידי גזבר דהוא ידו כיד ענים אבל באחר דוקא דאומר זכי אבל באומר תן דלא הוה כזכי אפשר דמצי להשאל עליה וצ"ע. ועיין ברא"ש נדרים בשם מהרא"ם דאפילו תרומת ביד כהן מצי הישראל להשאיל עליה וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ה, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.