אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ה, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם לא יחזור בו הנותן נראה ה"ה במת בין כך הנותן הוי חזרה וראיה מתוס' ורא"ש דכתבו דלכך לא היה רבא חושש דאיסור גיורא יאמר זכי לו משום דלא היה ברשותו. וקשה מה בכך הא מ"מ אח"כ יגיע לרשותו ויזכה בו לר' מרי דאיסור ודאי לא יחזור במתנתו לבנו וכי לעולם לא יגיע לרשותו אלא נראה דרבא היה נותן הפקדון חוץ לביתו עד מות איסור ואז הוי חזרה ממילא ול"ל דכמו דאיסור המזכה יכול לחזור קודם ביאת לרשות הזוכה ה"ה דהזוכה יכול לתזור בו קודם ביאת הדבר לרשותו ואמר אין רצוני לזכות בשביל פלוני וא"כ אף דרבא לא היה מעיז בפני איסור ונתרצה לזכותבהליכתוממנו טרם שיבא הפקדון לרשותו יחזור בו דזה דוחק דישוי נפשיה הדריינא ושארית ישראל לא ידברו כזב ולכן נראה דין הנ"ל ברור:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.