הדין עם ראובן עיין סמ"ע וש"ך מ"ש לחלק בין הך איום הנזכר בדברי מחבר דפטור ובין מ"ש כאן בהג"ה לחייב והמעיין בהגהת מרדכי שם במקומו יראה דיש עוד חילוק והוא בהך עובדא הנזכר בש"ע בגמ' לא היה ברור היזקו של המפקיד כי הם ביקשו בשביל כך החזרת הפקדון הואיל הוא השליח לא רצה לקבל על עצמו אונסא דאורחא כלל כמבואר בגמרא ואלו רצה לקבל היה מניחים אותו בידו וא"כ אין כאן היזק ברור למלוה או מפקיד בהחזרת הפקדון ולכך במקום אונס מות משא"כ בהך עובדא דמרדכי היה הוא אומר בפה מלא דלכך מבקש החזרת המעות כי טעה ואין מגיע לראובן דבר וא"כ בהחזרת המעות היה ראובן מאבד שלו לגמרי בלי ספק וברי הזיקו לכל ובזה לא פטרהו בשביל איום להחזיר הפקדון ולחוב ולהפסיד חבירו ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
