אורים ותומים, תומים · סימן קכ״א, ו׳

סימנים ואותיות וכו' הוא פי' על אין משלחין מעות בדיוקני. והמחבר לעיל סעיף ג' כתב מסר לו חותמו לסימן שהיא גם כך לקצת רבוותא פי' על דיוקני האמור בגמרא וצ"ל דמחבר תפס פי' שניהם לדינא דלעיל מיירי דאין הכחשה בדיוקני רק לא פרטו לשליח כמש"ל וכאן איירי דפרטו לשליח וצוה בפירוש לשלחו על ידו רק גוף הדיוקנא בו הכחשה כי המלוה אומר לא מאתי בא כלל. כמבואר בפנים ולכך הש"ך בס"ק טו"ב דביקש ליישב דברי רמ"א דכתב ויחרים וכו' דנמשך אחר דברי הרמב"ם דמוכח מדבריו אם מודה יפסיד המלוה. אין דבריו מובנים דכאן שלח ליה בפירוש שלח ע"י לוי כמבואר ברמב"ן ופשיטא דאם מודה דהפסיד אבל לעיל בסי' ג' דלא פירשו לשליח רק אמר הביא לי וכו' כנ"ל בזה מה יועיל הודאתו הא אין כאן שליחות ועיין מש"ל: