בעוברי עבירה הב"ח הקשה מספרי דמבואר דאפי' יהרוג מ"מ אין למנוע מדין. וע"ש שדחק ונר' דלק"מ דמהרי"ו לא מיירי רק קודם שנזקק לדין רק דעת הרמב"ם והרשב"א בתשובה דבדיין קבוע אפילו קודם שנזקק לדין אין יכול לסלק עצמו בזה דעת מהרי"ו דהואיל דשכיחי היזיקא נהגו שלא למחות ולא לזקק עצמן כלל ולמנוע עצמן מדין אבל אם כבר נזקק לדין אף מהרי"ו מודה ח"ו שבשביל פחד או איזה מגור יסלק עצמו מהדין וחייב לדון ובזו איירי ספרי דאפי' יהרוג אין לסלק והיינו שכבר נזקק לדין ולק"מ. וכן מצאתי בתשובת שבות יעקב ח"א סי' רמ"ג דלאחר שיודע היכן הדין נוטה אסור לסלק מחמת פחד בשום אופן וכן הנכון:
אורים ותומים, תומים · סימן י״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.