כולם לגבות מן המוכר והיש"ש הסכים עם רש"י ותוס' בב"ק דוקא ניזק בבינונית אבל לא ב"ח דאמר לכי תהדר. ועיין מש"ל בסימן קמ"א ויש קצת ראיה לזה מהא דנקט בברייתא נזיקין וב"ח וכתובת אשה ועדית וזיבורית ובינונית וקמ"ל אי אפשי ולמה ליה כל ג' ה"ל רק לומר נזיקין וב"ח ועדית ובינונית או ב"ח וכתובה ובינונית וזיבורית. אלא דאי הוה קתני הנך תרתי ונקח המובחר באחרונה ד"מ נזיקין וב"ח ולקח עדית באחרונה ה"א לא מטעם אי אפשי רק הוא במוכר חי ולגבי ב"ח דדינו בבינונית אמרי' מהדר שטרא ולא שייך לכי תהדר וכמ"ש התוס' בב"ק היכי דאין מפקיע כח אמרינן מהדר ולא שייך לכי תהדר אבל בנזיקין אין לומר שקול בינונית ואם לאו אהדר בינונית דיאמר לכי תהדר וכמו כן ב"ח וכתובה ובינונית וזיבורית ולקח בינונית באחרונה ה"א ג"כ על ב"ח ליכא למימר שקול זיבורית דיאמר לכי תהדר אבל כתובה לא פקע כחה כלל. ולכך קתני תלתא וא"כ ק' למה יגבו ניזיקין עדית די בינונית וע"כ ביתמי ומטעם אי אפשי ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן קי״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.