אורים ותומים, תומים · סימן קי״ח, ד׳

לבעל חוב אחר מוקדם הסמ"ע הקשה מה לי שהוא מוקדם או מאוחר תיפוק ליה דהוא אפותקי ועיין שם דדחק ולי נראה אם יש כאן שדה אחת שהיא אפותקי ושדה אחת אינו אפותקי ובא ב"ח מוקדם לטרוף יכול לטרוף מאיזה שירצה ולא יוכל לומר בעל אפותקי גבה מזו שאינו אפותקי כי זהו משועבד לי והוא בכלל אין נפרעין מן נכסים משועבדים במקום שיש ב"ח כי זהו לגבי לקוחת אבל לגבי אפותקי לא תקנו דאין לו על הקרקע רק שעבוד ומצי הלוה לסלקו בזוזי א"כ יאמר שעבודי קודם ובכל מקום שארצה אגבה ומכ"ש לפי מ"ש הסמ"ע דאיירי באפותקי סתם א"כ פשיטא דאין עליו רק שעבוד כל דהו ואינו בגדר הנ"ל ואין בעל אפותקי יכול לעכב עליו וא"כ הרי ב"ח טורף מלוקח ראשון ואי דיש כאן לוקח שני הלוקח ראשון אומר אי אפשי בתקנת חכמים שהוא נתקן לטובתי ולוקח ראשון גובה מלוקח שני ובעל אפותקי יצא נקי כי אין לו על שדה שניה כלום ומה חוזר חלילה יש כאן ומה צורך לפשרה. ולכך קתני דבעל אפותקי הוא מוקדם וא"כ אף אם יגבה ב"ח מן לוקח ראשון שדה הנעשית לו אפותקי בעל אפותקי המוקדם חוזר וגובה ושפיר יש כאן חוזרת חלילה. וא"ש ולק"מ. והנה הך גוונא הנזכר פה בש"ע פי' הראב"ד בגמרא וכן בעל חוב ושני לקוחות כמ"ש הבעה"ת ונראה דגם התוס' מפרשי כך דשם בכתובות דף צ"ה ע"ב ד"ה וכן ב"ח וכו' הקשו תרתי ל"ל ותי' דה"א דלכך בקדמייתא הראשונה מוציאה מיד השניה כיון דאין לשניה כ"כ פסידא שתוכל לגבות מבעלה כו' עכ"ל והקשה מהרש"א א"כ ב"ח ולוקח נמי יכול לגבות מהמוכר דהא לקח באחריות. ועוד כל הני דקתני איירי דלא נשאר ביד מוכר כלום הן בעל חוב והן משעבדי דאל"כ יטענו הנחנו לך מקום. וע"ש דדחק ולפי הנ"ל ניחא דכבר ידוע מ"ש רמב"ן בחדושיו לב"ב דבאשה אפילו אפותקי מפורש מ"מ אם שטפה נהר גובה משאר נכסים מתקנת שמעון ב"ש שיהיה כל נכסים אחראין. ולא הורע כחה בשביל שיחד לה שדה אחת. ועיין רא"ש בפרק השולח. וא"כ אלו הוה קתני רק בבא ראשונה ה"א דמיירי דיש לשני נשיו אפותקי (או דמיירי באותן ג' שדות ועיין ברא"ש פרק אלמנה נזו' דבג' שדות הללו א"י לסלקה בנכסים אחרים דתטעון באלו אני חפץ ומ"מ אם נאבדו כל נכסים אחראין) וא"כ איירי דיש לבעל נכסים מ"מ היא גובה מלוקח הקנה אפותקי לולי שכתבה דין ודברים אין לי עמך ולכך באה השניה באפותקי שלה לגבות ובא' הראשונה ומוציא מיד שניה וחוזרים חלילה ומ"מ אין לשניה פסידא דאם יטרוף ה"ל כשטפה נהר וגובה משאר נכסים בכתובה מתקנת שב"ש. ולכך קתני בב' לקוחת ובלקוחות בממ"נ אי לית ליה אפותקי ע"כ דלית ליה למוכר שאר נכסים דאל"כ יאמרו הנחנו לך מקום וא"כ אית ליה ללוקח פסידא. ואי איירי באפותקי א"כ פשיטא דאית ליה פסידא דהוי כשטפה נהר אם קרקע זו שהיה משועבדת לו נטרף הימנו. וא"כ שפיר מוכח אף דאיכא פסידא מ"מ חוזרים חלילה ודברי התוס' מיושבים. ובאמת יש עוד דרך שחוזרים חלילה שני ב"ח זה אחר זה ולראשון כתב דאקני ולא להשני ומכר השדה וכתב ללוקח דאקני וקנה ומכר וכתב הב"ח הראשון ללוקח אחרון דין ודברים אין לי עמך א"כ א"י לטרוף לא ממנו ולא מלוקח ראשון דטוען הנחתי לך מקום דהא שעבודך דאקני וחוזר הב"ח השני דלית ליה דאקני וטורף מלוקח ראשון דהוא לא מצי לומר הנחנו לך מקום דל"ל דאקני והלוקח ראשון טורף מלוקח שני דלו אית דאקני ובא ב"ח ראשון וטורף השדה ההיא מלוקח ראשון דלא כתב לו דין ודברים ובא לוקח שני וטורף מב"ח וכן כולם וכו' עד שיעשה פשרה והדין דין אמת ואפשר דלא בקשו לפרש כן דא"כ תפשוט דאקני משתעבד והך הוא איבעיא בב"ב ולאוקמי כר"מ דחוק ודוק: