אורים ותומים, תומים · סימן קי״ז, ה׳

משכונא וכו' נראה דמיירי דהשכין לו משכנתא על ג' שנים בנכייתא כל שנה כ"כ בעד פירי וכלים הג' שנים דאל"כ איך יכול למוכרו הא לא חל מכירה כמ"ש כל הפוסקים מהך שדה זו שמשכן אצלך לאחר שאפדנה תהיה הקדש דחל ודייקא מיניה הא כל זמן ממושכן אין בידו להקדישו וכמה כרכים כרכו המחברים אם יש חילוק בין הקדש לקונמות ועיין בי"ד סימן רכ"א סעיף מ"ב בטור וש"ע ואחרונים ועיין ב"מ דף ע"ג ע"ב ד"ה השתא וכו' דדייקי להדיא מהך שדה זו לכשאפדנה הקדש דכל זמן שהיה בידו א"י להקדישה וכ"ש למוכרה רק המותר מה ששוה יותר מהחוב יכול להקדיש וא"כ איך יתכן במשכנתא מכירה הא כל זמן שלא פדאה לא חל המכירה ועיין בריטב"א לכתובות גבי הך שמעתא שדה זו משכנת וכו' דמשמע להדיא דכדי חובו א"י להקדיש ומכ"ש למוכרו ועיין שם בי"ד סימן וסעיף הנ"ל בש"ך. ולכן היה נראה דאיירי דכבר שלמו ימי נכייתא וא"כ תו לא הוי כשכורה דנימא ביה ממכר הוא וצ"ע: