אבל אם מכרה ממכר עולם וכו' פי' המ"מ דהוי מקח טעות אלו ידע דהיה אפותקי לא היה קנאה להשדה והוא מום בגוף המקח. וזהו דוחק דמה מום יש בזה הא הרמב"ם פסק והוא לקמן ריש סימן רכ"ו דאפילו יצאו עוררים בודאי לא יכול לחזור בו משהחזיק בו. ויותר נראה מפי' ירושלמי דסתם דה"ל כמוכר אינו שלו כי גוף השדה הוי כקנויה לב"ח רק תנאי שיכול לסלקו אבל גוף שדה קנויה לב"ח ולכך לא הוה ביה אסמכתא וא"כ אין המכר חל דאין מכירה לחצאין וכיון שאין חל כשיבא לטרוף תיכף לא חל דאין אדם מוכר שאין שלו אבל באמרו שאינו מוכרו רק על זמן וכשיבא הב"ח לטורפו לא יחול מכירה א"כ ה"ל רק כמו שמשכיר לו לזמן ולא שייך אין מכירה לחצאין דלא הוי כמכירה כלל אבל במוכר סתם דהוי כמוכר לעולם והוי כמוכר שאין שלו ותיכף פקע מכירה ולא חל כלל דס"ל לרמב"ם אפותקי גופיה קנויה לב"ח רק תנאי יש שיכול לסלקו ולזה נוטים הדברים בירושלמי. ואין כ"כ מהזרות והמעיין בירושלמי שבועות ויבמות יראה כי יש לפי' זה מקום. והסמ"ע כתב די"ל דווקא באפותקי סתם שאין קול כ"כ והוה מקח טעות אבל במפורש ודאי יש קול א"כ לא מצי למימר מקח טעות. ולא עיין בירושלמי דשם מבואר באפותקי מפורש לכ"ע אין יכיל למכור ממכר עולם כי פליגי באפותקי סתם ע"ש:
אורים ותומים, תומים · סימן קי״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.