אורים ותומים, תומים · סימן קי״ז, י״ב

וי"ח וכו' ולענ"ד במטלטלין ולא שעבדם בשטר לכ"ע יכול לאוסרן דהא כל חיליה דהתוס' דסברי דאין יכול הוא מדברי ירושלמי דפריך איך יכול לאסור בקונם על מזונות אשתו ומשני מזונת דרבנן הא ב"ח דאורייתא דקי"ל שעבודא דאורייתא לא מצי אוסר ואלמהו רבנן לשעבודיה דב"ח כמ"ש הרשב"א בתשובה סימן תרי"ח להדיא ע"ש. ולפ"ז במטלטלין דליכא שעבוד תורה ומצי למוכרן ודיתמי לא משתעבדי כלל א"כ אין כאן שעבוד על נכסים רק אקרקפתא דגברא מונח לפרוע ומכין אותו עד שיפרע אבל על החפצים לא חל שעבוד ולמה לא יחול הקונמות ולא שייך אלמהו רבנן לשעבוד דהא ליכא שעבודא עליה והרשב"א דייק דשעבודא דאורייתא וזהו לא שייך במטלטלין כלל רק על הבית דין לכוף אותו עד שיתחרט וישאל על נדרו כמ"ש הר"ן ומגיד משנה. ומהך דאיצטלא דפרסה אמיתנא אף דהוי נמי כמטלטלין אין ראיה דשם של האשה היה שהכניסה לו ואלו מוכרו היא מוציאה ופשיטא דאלמוה רבנן לשעבודא ולכך הוצרכו התוספות לעשות חילוק בין אסרו לב"ח או לכ"ע אבל במטלטלין של לוה לכ"ע הדין עם וי"ח: