אורים ותומים, תומים · סימן קי״ח, א׳

וה"ה לאשה בכתובה ודעת התוס' בכתובה לא איבדה ועיין אורים ואין להקשות לשיטת התוספות הא דקחשיב הגמרא בריש אף ע"פ תנאי כתובה ככתובה לכמה דברים למה לא קחשיב להא נמי לענין דכתבה לשני דלא איבדה מראשון דבב"ח אבד. דשם לא נאמר אלא מה שהקילו חכמים גבי כתובה וקמ"ל דאף לענין תנאי כתובה הקילו משא"כ זה הטעם דלא בריר לה שתגבה ולכך לא הוי מפסדת בידים וזהו הטעם שייך אף בתנאי כתובה וא"כ מהכ"ת נחלק בין כתובה לתנאי כתובה וגם בב"ח גופיה אם הלוה לו והתנה שאם ימות המלוה בחייו שיפסיד חובו ג"כ הדין כן דלא בריר ליה הגבייה וא"כ אין זה תליה בכתובה כלל ולכך לא הקשה תוספת כך כמו שהקשו מהא דב"ח נוטל בראוי בשילהי יש נוחלין ופשוט: