אורים ותומים, תומים · סימן קט״ז, ב׳

או שהיה שוה אלף ומכרה בת"ק וכו' נראה דעכשיו בשעת גביי' ג"כ שוה אלף אבל אם עכשיו הוזלה ואין שוה רק ת"ק ודאי אף הטור דחולק אמ"מ וס"ל דלא משגיחין בהוזלה היינו אם לקחה באלף אבל זה שלקחה בת"ק ועכשיו אינו שוה יותר לכ"ע לית ליה רק ת"ק ובהכי ניחא תשובת הגאונים סי' ק"ס בראובן שחייב לשמעין אלף והיה לראובן שני אפדנות כל אחד שוה אלף ומכר אחת ללוי וא' ליהודה וכ"א בת"ק ובא שמעון וטרף אפדנ' מלוי בת"ק וכשבא לטרוף האחרת מיהודא ואמר לו יהודא אם רצונך להחזיק ראשון באלף החזק ואם לאו הא לך אלף והסתלק וכתבו הגאונים דאף דהחזיקו המלוה באלף מ"מ כותבין טרפא בת"ק לבד וזה לכאורה סותרים דברי הטור וש"ע כאן דכיון דהיה שוה אלף מה בכך דמכרה בזול בת"ק מ"מ אלף גבי' בי'. אבל לפי אמת לק"מ דהא ודאי לא גבה רק בשומת ב"ד והב"ד כדין שמו וא"כ הוזלה וא"כ כיון שלקחו בת"ק והוזלו על ת"ק לכ"ע כותבין רק ת"ק וא"ש ואין כאן סתירה כלל. ואמת כי לכאורה דברי הגאון סותרים מ"ש לעיל בסי' קי"ד הרמ"א בהג"ה ס"ג בשם רי"ו דבשני לוקחים א"י לומר הלוקח שני טול אלף והסתלק ע"ש. ולכן הוא הדבר שכתבתי לעיל בסי' הנ"ל קודם גמר הכרזה אין הבדל דכל א' יכול להוסיף בהכרזה ובהך גוונא היה עובדא דגאונים וא"ש. ומכ"ש מוכח מתשובת הגאונים כדברי הטור דאל"כ בלא"ה אף דלקחו באלף הא הוזלה ודוק: