וכן אם היה שוה אלף וכו' הרב הש"ך וכן כה"ג יחד הביאו דברי המ"מ דכתב להדיא דאם הוזלה אין לוקח טורף רק כפי שהוזלה כי מה נ"מ שנתן דמים הרבה אז שהיה שוה הרבה אבל כעת אין שוה כ"כ. ובאמת עלה ברוחי לסייעו ממ"ש הרא"ש בפ' מי שהיה נשוי גבי הנך עובדא דתרי אפדני שכתב שם מהר"ם דאם הלוקח בא להוסיף על שומא אין שומעין לו דיאמר מה לי אם אוסיף אחזור ואגבה הכל מהמוכר וכו' וקשה הא יש כאן פסידא ללקוחת כי ד"מ קרקע נשום בת"ק ומלוה יש לו עוד חובו ר' אם זה הלוקח מוסיף ונותן ת"ר א"כ אין המלוה יכול לגבות רק ק' וגם הלוקח רק ת"ק כי זה שמוסיף הוא שבח ואין טורף משעבדי משא"כ אם לא יוסיף ויהיה הקרקע לב"ח בת"ק יגבה הוא ר' ולוקח ת"ק מן לקוחת ומפסידים מאה. וצריך לומר לכאורה סתמא אין הלוקח מוסיף על דמי זבינא ובכה"ג לא איירי רק הקרקע נשום בפחות מדמי זבינא. ועכשיו בא הלוקח להוסיף ואם כן אין פסידא ללקוחת דכל הוספה בכלל קרנו ועדיין גובה ממשעבדי ולפ"ז קשה הא אדרבא יש יותר פסידא ללקוחת כ"א לוקח קנה שדה בת"ר ונישום בת"ק א"כ בשלא יוסיף יגבה לוקח ת"ר מלקוחת כפי קרנו והב"ח ר' הנ"ח לו משא"כ אם יוסיף ק' יגבה עכ"פ המלוה רק ק'. ויש רווח ללקוחת וגם ללוה עצמו וצ"ל כדעת המ"מ דבהוזלה אין ללוקח רק כפי שומת הב"ד וא"כ אין משגיחין בתוספת שלו. אמנם אמת כי דוחק דהר"ם לא יאמר דינו רק בהך גוונא ולא ה"ל לסתום כ"א לבאר. ולכן נראה דס"ל כתי' תוס' דנכסים משועבדים איך משכחת לי' יאמרו הנחנו לך מקום ונכסים במד"ה לא שכיח ולא כתב לי' דאקני ג"כ ל"ש דדאקני ט"ס הוא ואי אתה מוצא נכסים משועבדים רק באפותקי כמ"ש התום' אבל לא זולת ומהר"ם איירי בלי אפותקי וא"כ תו ליכא חשש לנכסי משועבדים דליתנהו. אך מ"מ הנ"ל מוכרח דאיך סתם ולא פירש אם השומא הוא בפחות מדמי המכירה דשומעין להוסיף דנא יהיה נפסד הלוה כפלים כמש"ל דמלו' יגבה הנשאר מן ת"ק והלוקח יגבה כפי מקחו הראשון משא"כ אם יוסיף יגבה המלוה בפחות ועכצ"ל כדעת המ"מ כמ"ש והדברים מוכרחים. אמנם לפי דעת התוס' כתובות דף נו"ן ד"ה מאי עליה וכו דהעלו אע"פ שקצוב למעלה כל שאין קצוב למטה ויכול להיות פחות והולך מיקרי אינו קצוב ע"ש מוכח כהטור הקשה למה גובה הלוקח קרן ממשעבדי ושבח רק מב"ח אמרינן בגיטין לחד מ"ד משום דה"ל אינו קצוב וקשה קרן שנתן הלוקח למוכר ג"כ אינו קצוב דכמו שלא נודע אם יתייקר הקרקע כן לא נודע אולי יהיה מוזל בשעת טרפא ולא יגבה כל קרנו והרי זה אינו קצוב דמ"ש ואם כי קצוב שלא יכול לתבוע יותר מקרנו למטה אין קצבה אולי תוזל ושערי מקחים משתנים מיום ליום ועכצ"ל דמה בכד אף דהוזלה מ"מ גובה קרנו במלואו וא"כ הרי זה קצוב לגמרי מעלה ומטה ודברי טור מוכרחים אך זה גופיה במחלוקת הפוסקים שנוי. ולכן דין זה צל"ע ועכ"פ קשה על הטור והמחבר שסתמו לעיל סימן קי"ד הך דינא דמהר"ם דאה מוסיף לוקח בשומא ואין כל החוב נפרע דאין שומעין דלשיטתם ה"ל לבאר דאם השומא בפחות ממקח הראשון דשומעין לו דהוא רווחא ללוה שבשבילו נעשית שומא ודוק וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן קט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
