אורים ותומים, תומים · סימן קט״ו, כ״ב

דאינו גובה ביתומים והטעם דאין להם על מי לחזור והקשה המהרש"א א"כ איך ס"ד בגמ' דאשה תגבה כתובה מן לקוחות של הבעל אע"פ שמת הבעל וע"כ לא הניח אחריות נכסים דאל"כ יאמרו הנחנו לך מקום וא"כ הלא אין בידו לחזור והרי זה דומה ליתומים ובאמת יש ליישב קושיתו די"ל דיש לו אחריות נכסים רק האשה כתבה אין לי דין ודברים מנכסים ולא הוה אפסיד אנפשיה דדעת התוס' כתובות דף צ"ה ד"ה התם דבכתובה מציל סלוקי נפשיה ומ"מ גובה מן לוקח ראשון ולק"מ אך כבר השיג על גוף הדין הרב הש"ך דכיון דשבח נעשה בחיי' והוא סבור וקיבל לחזור על המוכר מה נ"מ בישנו למוכר נכסים או אין לו והדברים פשוטים ותמהני מרבן של ישראל ששגג ח"ו בזה ואולי כוונתו דלמא דומיא דבכור מיירי שהשביחו נכסים אחר מיתה ואף באשה איירי כך דהלוקח השביח לאחר מיתה ובזו הדין עם המהרש"א כמש"ל בשם הנ"י אך כבר כתבתי לעיל דזה היינו ראוי נמור וא"כ תרתי ל"ל כיון דקתני דאין נוטלין בראוי היינו ראוי ולק"מ: